דמיינו לעצמכם מצב, בו הגעתם לארץ חדשה יפיפייה,
נופים מרהיבים, אנשים רגועים, כולם מחייכים לכולם,
כולם מושיטים יד לעזרה לאחרים.
אנשים נינוחים, מקשיבים, מתחשבים, אינם ממהרים,
מקדישים זמן ותשומת לב למען הזולת והסביבה…
אבל, אליה וקוץ בה.
האנשים הללו מדברים בשפה מוזרה, שאתם אינכם מבינים.
אף מילה או הברה אינה דומה או מזכירה לכם,
משהו משפת האם היומיומית שלכם.
רק האינטונציה, ההיגוי, ושפת הגוף המלווה את המלל –
מאפשרת לכם להבין כי הם שמחים לקראתכם,
מאירי פנים, וכוונתם רצויה וחיובית.
כעת, ישנן שתי גישות או שתי דרכים להתמודד עם האתגר שהמצב יצר:
האחת – לסמוך על הלב ועל הרגש, לנסות להשתלב.
להסכים להיות באי וודאות זמנית עד שהכל יתבהר ויובן,
עד שתצליחו להתערות, להכיר, ולהסתגל למציאות החדשה.
ליהנות מהדרך ולהיות בתנועה ובזרימה מרגע לרגע.
השנייה – לכעוס, להתרגז, להתמלא בביקורת ובשיפוטיות.
לחפש מי אשם ומה לא בסדר.
להחליט שכל זה יותר מדי טוב בכדי להיות אמתי, ולחפש חסרונות.
להשוות למקרים אחרים מהעבר, ולחפש איפה כאן הקטש'…
כדי שלא "יעבדו עליכם"…שלא "תצאו פראיירים"…
אותו משל לעיל, אותה מטאפורה, נכונה גם לדרך ההתמודדות שלנו בחיים.
ברגעים בהם משהו חדש נפתח, הזדמנות עומדת בפנינו.
פוגשים אנשים שמתנהלים אחרת,
מקבלים הצעת עבודה מעניינת ושונה.
מכירים בן / בת זוג מיוחדים ושונים מהאקסים.
חשוב לנצל הזדמנויות כאלה ולא לפסול על הסף.
להשתדל להימנע מחשיבה מקובעת של "אני" – יודע/ת מבין/נה …
לא לתת לאגו האנושי להשבית את השמחה,
ואת האפשרות לפעול ממקום חדש ומיטיב.
באותם מצבים אנו מבינים, שהדרך בה פעלנו,
הבחירות שעשינו, הזרעים שזרענו –
הניבו לנו את המציאות שיצרנו במו ידינו.
מכאן מגיעה המסקנה וההבנה שניתן לבחור אחרת ולשנות מציאות.
רגע ההבנה וההכרה הוא בעל ערך רב וחשוב מאין כמוהו.
כעת נשאלת השאלה איזו פעולה יש לנקוט?
מה כדאי לעשות? לאן לפנות?
חשוב ראשית לכל לקבל החלטה שקולה, והסכמה פנימית לממש את הרצון.
להבין שיש מה ללמוד, לגבש, להתמיד.
להפנים שמדובר בתהליך.
להרגיש את הכמיהה לשינוי מבפנים.
ואז, לבחור ולחשב מסלול מחדש.
כדי לצאת לדרך של התפתחות אישית ורוחנית,
יש להגביר את המודעות ולחיות בדרך הזו בכל רגע נתון.
זו בחירה אמיצה אך מחייבת, ששכרה בצידה.
בהחלט כמו ללמוד שפה חדשה.
הבונוס הוא שתוך כדי תנועה ועשייה – החיים משתנים לטובה.
רגיעה נכנסת לחיים. הרגשה של מגנט לשפע ולהזדמנויות.
תחושה של יצירת ניסים גלויים.
כמו בדוגמא של למידת שפה חדשה, ישנן דרגות קושי:
ישנה שפה למתחילים, ישנה שפה למתקדמים.
ישנה שפה מדוברת וישנה שפה ספרותית או אקדמית.
ישנה שפת "סלנג" מקומית.
ישנן אמרות שפר מתוחכמות ושפה גבוהה – "מילים של שבת".
לא ניתן לדלג על השלבים.
חשוב להתמיד ולהתקדם בהדרגה בנחישות ובהתמדה.
לדעת שכל הדרך בה טיפסנו במסע שעברנו חישלה אותנו,
לחזק ולהאיר את הדרך לאחרים.
מאי וודאות וסימני שאלה להבנות.
לא לוותר
עד שהכל מתאוורר
מתברר ומתבהר.
נהדר!כל כך נכון! כמה רבים האנשים שמתקשים לקבל טוב ….
תודה מלב אלומה יקירה.
אכן הכל מתחיל וממשיך בחיבור מבפנים והגישה…